שלום,

תמונה שלי (צילום: ורד אדיר)

שמי אבי שמש. אני בין היתר תסריטאי ולפני כעשר שנים, בעת שנאבקתי ב Word , גיליתי שקיימות תוכנות תסריט המאפשרות בקלות להגיע לפורמט תסריט תקני, אך כולן לא מתאימות לכתיבת תסריטים מימין לשמאל. החלטתי לפתח תוכנה עברית מקורית, ולשמחתי גיליתי שדיאלוג עונה על צורך חיוני של תסריטאים, במאים ומפיקים. לאחר עשר שנים, החלטתי שהגיע הזמן לשדרג את דיאלוג ולהציב אותה בשורה הראשונה של תוכנות מסוגה בעולם.

לכתוב תסריט זו משימה קשה, לכתוב תסריט מקורי, מעניין, איכותי שיש לו פוטנציאל לקהל סביר, כמעט בלתי אפשרי. כאילו זה לא מספיק, התסריטאי חייב גם לדאוג שהתסריט שלו יהיה כתוב בפורמט תקני. כלומר, פורמט עם סדרה של חוקים מוזרים (BorganimWord.JPG)– כניסות ויציאות של טקסט שמשתנות מדי פסקה, פסקאות שמתחילות באמצע העמוד, גודל מדויק של גופנים, כללים קשיחים לכותרות של הסצנות ועוד, בקיצור – מסכת של התעללות, שמאלצת את התסריטאי לעסוק בעיסוקים טכניים בעיצומו של התהליך היצירתי.

הדיסק הישן של דיאלוג 2

אז לא, אין זו התעללות לשמה, הדרישה לפורמט תסריט מקצועי ימיה כמעט כימי תעשיית הקולנוע. יש הגיון רב בכללים האלה, הם חיוניים כדי שיהיה אפשר לקרוא את התסריט כפוטנציאל ליצירה אור קולית ולא כיצירה ספרותית והם חיוניים כיוון שהתסריט הוא בסיס ליצירה שהכנתה דורשת דיוק טכני רב (להרחבה בנושא מומלץ מאד לקרוא את תשעה טיפים למגיש ולמגישה על העקרונות המומלצים להגשה נכונה של תסריט). המשקיע צריך לראות בדמיונו את הסרט בעת קריאת התסריט, המפיק צריך להתחיל לחשב את עלותו הכספית, הבמאי צריך להתחיל ליצור את המראות והצלילים של היצירה, השחקן צריך להבין את תפקידו וכל יתר אנשי הצוות צריכים להערך בצורה מדויקת. אבל לא רק הם, גם התסריטאי עצמו צריך כלים לחזור ולהתבונן בתסריט שכתב, לנתח אותו ולהבין את בעיותיו. תוכנות לפורמט תסריט הן לכן כלי חיוני לתסריטאים, במאים ומפיקים. נתקלתי בתוכנות כאלה (אתם מוזמנים לעיין בפרטים על תוכנות לתסריטאים ולתעשית הקולנוע) לפני כעשר שנים, בשיטוטים באינטרנט, בימים המתסכלים המוכרים לכל תסריטאי בהם לא הצלחתי לכתוב ולו מילה אחת. כל התוכנות (רובן פותחו בארצות הברית עבור תעשיית הקולנוע בהוליווד) לא התאימו לשפת התנ"ך. וכך נולד הרעיון ל"דיאלוג" כפרויקט ישראלי מקורי.